.

לאחרונה אני שומעת הרבה הורים שקוראים לילדיהם: אבא'לה, אמא'לה, נסיך, נסיכה וכו' .

המנהג הזה של לכנות את הילדים כך טומן בחובו בעיתיות רבה.

ברור שההורים קוראים ככה לילד מאהבה ומבלי להבין את המסר הנסתר שהם מעבירים.

כשהורים קוראים לילדיהם אבא'לה או אמא'לה הם מעבירים מסר נסתר של היפוך תפקידים. הילד מבין מכך שהוא (הילד) הוא ההורה, ואם הוא (הילד) הוא ההורה, הרי שהוא גם זה שקובע חוקים בבית, לא כן? אולי אתם מאמינים שאתם אלו שצריכים לקבוע את החוקים אבל המסר הנסתר שמועבר מייצר פה בלבול לילד.

במיוחד כשהורים מדברים לילדיהם בסימני שאלה, לדוגמא: "נסיך שלי, אני הולכת עכשיו לעבודה, טוב?"

​

מה לגבי מלכים ונסיכים?, יש להם משרתים ונתינים, נכון? ואם הילד הוא המלך או הנסיך, הרי שההורים הם המשרתים והנתיתנים של הילדים.

נוסיף על זה קושי חינוכי של ההורים ללמד ילד התמודדות עם תסכול ודחיית סיפוקים, הורים שמספקים שירותים מיותרים לילד. שרותים מיותרים משמע דברים שהילד יכול לעשות בעצמו כגון לשרוך לעצמו שרוכים בנעליים, לעשות את הפרוייקט של בה"ס בעצמו, להתלבש לבד, ועוד הרבה הרבה דברים שהיום הילדים לא טורחים להתאמץ בשבילם אלא ישר מפעילים את ה"משרתים" שלהם.

קצת אימרות כמו נסיכה, אמא'לה וכו' + סימני שאלה? במשפטים של סימני קריאה! + נתינת שרותים מיותרים ובקלות רבה קיבלנו = בית עם ילד שולט, מתנגד ומפונק.

אם אתם לא רוצים להעביר מסרים נסתרים לילדכם שהם קובעים את החוקים, ושאתם המשרתים שלהם, היזהרו באמרות הללו, שימו לב למסר הנסתר שעומד מאחורי מה שאתם אומרים.

​

​

​

​